החלטה בתיק בש"פ 8339/05

1.        בפני ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגנית הנשיא השופטת ר' אבידע) מיום 21.4.2004 ומיום 23.6.2005, בהן קבע כי חלופות המעצר שהוצעו על ידי העורר אינן הולמות ולפיכך, הותירו במעצר.

2.        העורר, בן 23, עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסתייעות ברכב לביצוע פשע. על פי המתואר בכתב האישום בתאריך 16.3.2005 נהג העורר ברכבו באשדוד וביצע פניית פרסה תוך שהוא עולה על שטח הפרדה רצוף, וכן דיבר במכשיר טלפון סלולרי תוך כדי נסיעה. כאשר השוטרים הבחינו במעשיו וביקשו לעוצרו, פתח הנאשם בנסיעה פראית שסיכנה כלי רכב והולכי רגל. נסיעתו של העורר אילצה כלי רכב לבלום בלימת חירום על מנת למנוע התנגשות והולכי רגל שחצו במעבר חציה נאלצו לשוב לאחור כדי לא להיפגע. במהלך נסיעתו אף סטה העורר בחדות מנתיב לנתיב וחלף פעמיים ברמזור אדום.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה ביום 23.3.2005 בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 4.4.2005 קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת העורר, כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים לו והורה על קבלת תסקיר מעצר לשם בחינת אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. החלופה הראשונה שהוצעה על ידי העורר בביתם של בני הזוג פרנקו בלוד, נדחתה על ידי בית המשפט, אף ששירות המבחן בחן את החלופה והמליץ עליה. בהחלטתו הדגיש בית המשפט את מסוכנותו הרבה של העורר נוכח המעשים המיוחסים לו בכתב האישום וכן נוכח עברו התעבורתי ועברו הפלילי בעבירות רכוש, אלימות ושימוש ברכב, אשר בגינן אף ריצה בעבר עונשי מאסר. בנסיבות אלה, ולאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מבני הזוג פרנקו, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין ביכולתם להוות דמות סמכותית שהמשיב זקוק לה כדי לרסנו. במסגרת בקשה לעיון חוזר, העלה העורר חלופות נוספות ובתסקיר משלים שהגיש שירות המבחן בעקבות בקשה זו המליץ השירות על חלופת מעצר בביתם של בני הזוג מלכה באילת. חלופה זו נדחתה אף היא על ידי בית המשפט המחוזי כחלופה שאינה הולמת משום שהערב שהוצע עובד שעות ארוכות ואילו אשתו הצעירה מטופלת בארבעה ילדים ומצויה בחודש השישי להריונה. עם זאת, הוסיף בית המשפט באותה החלטה כי לכשתוצע חלופה הולמת, יהיה מוכן לשוב ולשקול את שחרורו של המשיב.

4.        על החלטות אלה מלין העורר בפנינו וטוען כי טעה בית משפט קמא בהערכת מסוכנותו של העורר וכן טעה בכך שלא אימץ איזה מן החלופות שהוצעו, עליהן המליץ שירות המבחן. במהלך הדיון על-פה שהתקיים היום התמקד העורר בחלופה הראשונה שהוצעה, בביתם של בני הזוג פרנקו, וטען כי נוכח העובדה שחלפו שישה חודשים מאז שהוצעה חלופה זאת וכן נוכח העובדה שלא נמצאה כל חלופה אחרת מתאימה, לרבות החלופה באילת, יש לאפשר את שחרורו של העורר לחלופת מעצר בביתם של בני הזוג פרנקו, שהינם לדידו מפקחים ראויים אשר שירות המבחן מצא לנכון להמליץ עליהם. העורר מוסיף ומציע כי ישוחרר לחלופה זו עם אזיק אלקטרוני אשר יבטיח ברמת ודאות גבוהה את הימצאותו בבית מפקחיו בכל שעות היממה.

5.        דין הערר להידחות.

           שמיעת ההוכחות במשפטו של העורר צפויה להתחיל מחר, 15.9.2005. מתוך הערר לא הוברר מדוע המתין העורר חודשים ארוכים עד שמצא להגיש ערר זה, המתייחס להחלטות מיום 21.4.2005 ומיום 23.6.2005. ככל שחלוף הזמן עומד במוקד הערר, היה על העורר להגיש בקשה לעיון חוזר וזאת לא עשה. מכל מקום, אני סבורה כי בשאלות הנוגעות להתאמתה של חלופת מעצר קונקרטית, ראוי שבית משפט זה יצמצם את התערבותו למקרים חריגים בלבד המצדיקים זאת, משום שלבית המשפט אשר בפניו מוצגת החלופה יש בדרך כלל הזדמנות לבחון מקרוב ולהתרשם באופן בלתי אמצעי מן המפקחים המוצעים, ובכך יתרונו (ראו בש"פ 720/04 מדינת ישראל נ' חביבאללה (לא פורסם)). כך, בחן בית המשפט במקרה שלפנינו את התאמתם של בני הזוג פרנקו לשמש כמשגיחים בעניינו של העורר ולאחר ששקל את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובהם עברו הפלילי המכביד של העורר ויכולתם של המפקחים המוצעים לשמש סמכות משגיחה ומרסנת, הגיע למסקנה כי הם אינם מתאימים למשימה. מסקנה זו הינה עניינית ומבוססת ואין להתערב בה.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, י' באלול תשס"ה (14.9.2005).

                                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: